יאן סוואמרדם
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| ||
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. | |
לידה |
12 בפברואר 1637 אמסטרדם, הרפובליקה ההולנדית |
---|---|
פטירה |
17 בפברואר 1680 (בגיל 43) אמסטרדם, הרפובליקה ההולנדית |
ענף מדעי | אנטומולוגיה |
מקום מגורים | הולנד (אזור גאוגרפי) |
מקום לימודים | אוניברסיטת ליידן |
מנחה לדוקטורט | פרנסיסקוס סילביוס |
יאן סוואמרדם (בהולנדית: Jan Swammerdam; 12 בפברואר 1637, אמסטרדם – 17 בפברואר 1680) היה חוקר טבע וביולוג הולנדי, מוסמך לרפואה, ממייסדי האנטומיה המדויקת של חסרי חוליות ובעל מוזיאון פרטי.
סוואמרדם תיאר את מנגנון הנשימה, היה בין הראשונים שהוכיחו כי הזרע של הזכרים מפרה את הביצית של הנקבה. במחקריו על החרקים הביא הוכחות לקיומם של שלבים שונים בחיי החרקים – לכך שביצה, פגית, גולם וחרק המבוגר אינם מינים שונים, אלא צורות שונות של אותם היצורים. במיוחד נודעה המונוגרפיה שלו על הדבורים. כחלק ממחקריו האנטומיים ערך ניסויים בנוגע לכיווץ השרירים. סוואמרדם היה הראשון שצפה ותיאר את הכדוריות האדומות. כמו כן נמנה עם ראשוני המדענים שהשתמשו (ב-1688) במיקרוסקופ בנתיחות האנטומיות ושיטותיו הטכניות נשארו בשימוש מאות בשנים.
רקע משפחתי
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאן סוואמרדם נולד ב-1637 באמסטרדם כשלישי מבין חמשת הילדים של יאן יאקובזון סוומרדם (1606–1678), רוקח ידוע, ושל אשתו, ברטיה יאנס קורוורס. הסב מצד האב היה סוחר עצים בלסטאחה. שני הילדים הראשונים של הזוג סוואמרדם נקטפו בדמי ימיהם. אחרי יאן נולד ב-1640 עוד בן, יאקובוס, שהמשיך את דרך האב כרוקח, וב-1642 עוד בת, יאנטיה. בית המשפחה ובית המרקחת, ששכנו בבניין נאה בן ארבע קומות על גדת תעלת אודה סכאנס (Oude Schans), אכסנו אוספים מפורסמים של מחצבים, מאובנים, חרקים ומטבעות מכל העולם. בנעוריו עזר יאן בטיפול באוספיו של אביו. בשנת 1661 נפטרה האם. יאן הצעיר היה מיועד ללימודי כמורה אבל מפני שהלך שבי אחרי הגותו של דקארט החליט להקדיש את עצמו לחקר ותאור הטבע.
שנות לימודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נרשם לאוניברסיטת ליידן, בה למד רפואה, לרבות אנטומיה ופיזיולוגיה אצל מורים דגולים כמו יוהנס ואן הורנה ובמיוחד פרנסיסקוס סילביוס שסביבו התאספו חוקרים צעירים ומוכשרים כמו נילס סטנסן, פרדריק ראוס ורייניר דה חראף.
אחרי שסיים מבחני תואר ראשון ברפואה באוקטובר 1663, נסע יאן סוואמרדם לצרפת, שם שהה בעיר סומיר, בביתו של טנגי לה פוור, איש אשכולות, שלימד באקדמיה הפרוטסטנטית במקום, ואחר כך באיסי ובפריז אצל המלומד והדיפלומט מלכיסדק תבנו, איתו שמר על קשרי ידידות ועל התכתבות לאורך השנים. בחוג האקדמי של תבנו, שבו ביקרו עוד מדענים צעירים כמו סטנו (סטנסן) היו דנים בסוגיות מדעיות ופילוסופיות, למשל ברעיונותיו של דקארט. בשובו לליידן בספטמבר 1665 הוא הצטרף לקבוצת רופאים ומלומדים, ביניהם חירארד בלאס, שקראו לעצמם "המכללה הפרטית של אמסטרדם". הם נפגשו באופן לא סדיר עד שנת 1672 ופרסמו, בין היתר, ממצאים של מחקריהם.
בחורף 1666–1667 עסק סוואמרדם במחקרים על חרקים ובשיתוף פעולה עם יוהנס וון הורנה - על האנטומיה של הרחם. ב 22 בפברואר 1667 עבר את בחינות הגמר לתואר דוקטור ברפואה עם תזה בנושא הנשימה, שהתבססה על מחקר שערך 4 שנים קודם לכן, ב-1663. אחרי סיום הלימודים באוניברסיטה עסק רבות בחקר החרקים, למורת רוחו של אביו שקיווה כי בנו יעבוד ברפואה. היחסים בין השניים התידרדרו עד כדי כך שהאב הפסיק לממן את מחקריו האנטומולוגיים. משום כך נאלץ סוואמרדם, לפחות מדי פעם, לעסוק בעיסוקים קשורים לרפואה, כמו נתיחת גופות, על מנת להתפרנס ולממן בעצמו את מחקריו.